מקור תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ג׳:ה׳
3 שֶׁל בֵּית נָמֶר הָיוּ מַלְקִיטִין אוֹתָהּ עִם הַחֶבֶל וְנוֹתְנִין פֵּיאָה מִכָּל אוּמָן וְאוּמָן. תַּנִּי אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מַזְכִּירִין אוֹתָן לִגְנַאי וּמַזְכִּירִין אוֹתָן לִשְׁבָח. מַזְכִּירִין אוֹתָן לִגְנַיי שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין פֵּיאָה אֶחָד מִמֵּאָה. וּמַזְכִּירִין אוֹתָן לִשְׁבָח שֶׁהָיוּ מַלְקִיטִין אוֹתָן עִם הַחֶבֶל וְנוֹתְנִין פֵּיאָה מִכָּל אוּמָן וְאוּמָן.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ג׳:ה׳
3 שהיו נותנין פאה אחד ממאה. דהא תנן לא יפחות מששים:
4 מזכירין אותן לשבח. שעושין מצוה בכל אומן ואומן: